האם זה ייושם בקרוב בברזיל?
קדחת דנגי (Dengue fever)היא מחלה נגיפית, שגורמים לה חמשת נגיפי הדנגי (DENV1-5). לארבעת הזנים המוכרים, הצטרף רק בשנת 2013 הזן החמישי. הנגיפים מועברים מחולה לחולה האמצעות יתושים מהסוג Aedes aegypti.
המחלה פוגעת מדי שנה בכ-50 מיליון איש ברחבי העולם, באזורים הטרופיים: באסיה, באמריקה הלטינית, דרום ארצות הברית והאיים הקריביים, אוסטרליה, ואיי האוקיינוס השקט. 25,000 איש מתים ממנה, ורבים אחרים מאושפזים תקופות ממושכות.
התסמינים המינימיליים הם כמו של שפעת, אך במקרים רבים הם מחמירים: טמפרטורת הגוף עולה, הראש כואב, בעיקר מאחורי העיניים, כאבי פרקים מאד חזקים (שהיקנו למחלה גם את השם: הקדחת ששוברת עצמות...) , פריחה אופיינית בכל הגוף , הקאות, בחילות, אובדן תיאבון. במקרים החמורים יותר מתפתחת קדחת מדממת, (Dengue haemorrhagic fever (DHF: כלי דם מתחילים לדלוף ומתחיל דימום בעיקר מהאף והפה. ללא טיפול קריסת כלי דם גורמת להלם ולמוות. חולים רבים מאושפזים תקופות ממושכות, ועלות הטיפול בהם עוברת מיליארד דולר אמריקאי בשנה.
 |
| פריחה אופיינית למחלת הדנגי המקור: Foto:etsu.edu |
חולה שנדבק והחלים מחוסן לכל ימי חייו רק מפני הזן בו הודבק. הוא עדיין יכול לחלות באחד משלושת הזנים האחרים (לעיתים הרגישות כלפיהם אפילו מוגברת.) אין חיסון או טיפול ספציפי למחלה. והדרך היעילה ביותר כיום למנוע את המחלה היא להפחית את כמות היתושים המעבירים את הנגיפים מחולה לחולה. וכמובן שחומרים דוחי יתושים גם הם יכולים לעזור...
נקבות היתוש Aedes aegyptiהן אמנם הנשאיות הבלעדיות של נגיפי הדנגי, אבל מלבדם הן עלולות לשאת גם את הנגיפים הגורמים לקדחת הצהובה (yellow fever)ול-chikungunya, (ואליהם נתייחס בהזדמנות אחרת). היתושה, כמו במיני יתושים אחרים, עוקצת בני אדם כדי לשאוב מהם דם הדרוש להתפתחות הביצים שהיא נושאת. במידה והנעקץ חולה, שואבת היתושה למערכת העיכול שלה גם נגיפים מדמו. כשהיא עוקצת את הקורבן הבא, היא מעבירה אליו את הנגיפים שאספה קודם... זכרי היתושים אינם מעבירים את הנגיפים.
 |
| נקבה של היתוש Aedes aegypti בפעולה, טנזניה צילום: Muhammad Mahdi Karim |
ברזיל היא מדינה "מוכת דנגי". בשנת 2013 דווח שם על 659,051 מקרי מחלה ו-249 מהם מתו.
השלוחה הברזילאית של החברה הביוטכנולוגית הבריטית מאוקספורד, "אוקסיטק (Oxitec)", בעיירה קמפינס (Campinas)שבפרברי סן פאולו, שהוקמה ביולי השנה (2014), רוצה לשחרר לטבע יתושים זכרים מהונדסים גנטית, המכונים OX513A. יתושים אלה גדלים במעבדה בנוכחות טטרציקלין (המוכר לנו בהקשרים אחרים כאנטיביוט), ובהעדרו, הזחלים מתים לפני גלגולם ליתוש בוגר. לטענת החוקרים, שחרור כמויות גדולות של יתושים מהונדסים בשטחים הנגועים, וזיווגם הצפוי עם יתושות מהבר – שיוביל לצאצאים שאינם פוריים, יוביל להפחתה משמעותית, במספר היתושים, ואולי אף להכחדה שלהם.
השימוש הנסיוני הראשון ביתושים אלה, בקנה מידה קטן, נעשה ב-2002 באיי קיימן, ארצות הברית ומלזיה, ואף בצפון ברזיל (במדינת Bahia). ב-2010, באיי קאימן, פוזרו שלושה מיליון יתושים. כתוצאה מכך ירד מספר היתושים באיים בכ-80 אחוזים.
המפעל מסוגל כעת לייצר חצי מיליון יתושים זכרים בשבוע, והכוונה לרבע את הכמות (לשני מיליון) בהמשך.
מה עשו ליתושים?
החדירו ליתושים טרנספוזון (piggyBac LA513)שמקורו בנגיף הצמחי Baculovirus. הטרנספוזון מכיל שני גנים: גן המקודד חלבון פלורסנטי זוהר DsRed2 (שמקורו ביצורים ימיים) – לזיהויים בחשיכה של יתושים מהונדסים, וגן נוסף, המכונה tTAV, שתוצרו החלבוני רעיל לזחלים (שמקורו בזבוב התסיסה). בנוכחות טטרציקלין התוצר הרעיל לא נוצר והזחלים יכולים "להתבגר". בתנאים טבעיים, אין טטרציקלין והזחלים לא שורדים.
הרשויות ברזיל עוד לא אישרו את שחרור היתושים, ומקוים שהאישור ינתן בקרוב. כמובן שאלה שמתנגדים לכל סוג של הנדסה גנטית, מנסים למנוע את האישור. נעקוב בעניין
לקריאה נוספת
אתר חברת אוקסיטק